Guittine
Daf 31a
משנה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקִין בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ יֵשׁ בָּהּ סִיקָרִיקִין. כֵּיצַד. לָקַח מִסִּיקָרִיקִין וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת מִקְחוֹ בָטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקִין מִקְחוֹ קַייָם. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה מִקְחוֹ בָטֵל מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ מִקְחוֹ קַייָם. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן אָֽמְרוּ נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִיקַּח אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִיקַּח הֶן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ שֶׁאִם שָׁהֲתָ בִּפְנֵי הַסִּיקָּרִיקִין שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ כָּל הַקּוֹדֵם לִיקַּח יִקַּח וְנוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ.
Traduction
Le sicaricon (192)Derenbourg, Essai, etc, p 475, ou le droit de revendication à l’égard des biens achetés aux sicaires, n’existait pas dans le province de la Judée lorsque les propriétaires avaient été tués pendant la guerre; mais, pour les biens pris à des propriétaires tués après la guerre, ce droit subsiste. Comment ce droit s’exerce-t-il? Si un individu a acheté le champ d’abord à l’assassin, puis au vrai propriétaire, l’achat est nul; s’il l’a acheté au propriétaire avant de l’acheter à l’assassin, l’achat est valable. Il en est de même du champ d’une femme mariée: Si un individu l’achète d’abord du mari, puis de la femme, la vente est nulle; s’il l’a acheté de la femme, puis du mari, la vente est valable. Telle est la décision de la première Mishna (193)C'était la règle adoptée d'abord; mais le tribunal postérieur dit: si l’on achète un champ du sicaire, la vente est valable (194)Cette première proposition manque au texte jérusalémite; mais l’acheteur donnera au propriétaire le quart de la valeur (195)On supposait, dit Rashi, que le sicaire a vendu le champ d'un quart moins cher. Cela s’applique au cas où le propriétaire n’est pas à même de racheter son champ; mais s’il est à même de le faire, il a la priorité (et personne ne peut l’acheter). Rabbi à provoqué une séance d’un tribunal, où l’on a décidé, après avoir compté les votes, que si le champ est resté en possession du sicaire pendant un an, le premier venu peut l’acheter, mais il doit au propriétaire le quart de sa valeur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא היה סיקריקון ביהוד'. סיקריקון עכו''ם הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו ולשון סיקריקון שא קרקע והניחני. כלומר שלא דנו דין סיקריקון לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד עכו''ם רוצח יהיה חייב לדון עם הבעלים:
בהרוגי מלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה שהלוקח ממנו באותו שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם ישראל בעל הקרקע משום דאגב אונסיה הוה גמר ומקני לסקריקון. וקי''ל תליוה וזבין זביניה זבינא ובגמרא מפרש מאי שנא ביהודה דנקט:
מהרוגי מלחמה ואילך. שלא היתה הגזירה ליהרג דנו דין סיקריקין לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים כמו שמפורש במשנה לקמן:
מקחו בטל. דאמרינן מיראה עבד:
לקח מן האיש. קרקע המיוחדת לכתובת אשתו או שכתוב בכתובה או שהכניסה לו שום בכתיבתה וכ''ש שאר נכסים דאי לא עבדה ליה אומר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה:
מקחו בטל. דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:
ניתן לבעלים רביע. ששיערו דסיקריקון מתוך שבחנם באה לידו מוזל גביה רבעא:
אימתי. אמרינן דהקרקע נשארת אצל הלוקח אלא שנותן רביע לבעלים:
בזמן שאין בידם ליקח. שלא היה ביד הבעלים ליקח בשעה שלקח הלוקח מסקריקון:
אבל אם יש בידן ליקח. בשעה שלקחה ליקח:
הן קודמין לכל אדם. אע''פ שקדם הלוקח וקנה הבעלים מסלקין אותו כל זמן שירצו:
לפני סיקריקון. ברשותו:
רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. קְטַנָּה אֵין לָהּ חוּפָּה שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי אִמִּי. 31a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נִישֵּׂאת לַכֹּהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. רִבִּי אָבִין בָּעֵי. בְּשֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה וּשְׁלָחָהּ לְבֵית אָבִיהָ וְהִגְדִּילָה. מָהוּ שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַל גַּב חוּפָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה.
Traduction
R. Hamnona dit au nom de R. Assé: A une enfant, il ne suffit pas d’avoir passé sous le dais nuptial pour avoir la faculté de manger de l’oblation (aussi longtemps qu’il n’y a pas eu cohabitation). Si quelqu’un a volé une poutre (190)J, Baba (Qama 9, 1) et l’a encastrée dans une grande construction (ou Palais), il devra, selon l’école de Shammaï, restituer la poutre, dut-il pour cela renverser toute la construction; selon l’école de Hillel, il suffira de restituer au propriétaire le montant de la poutre, règle instituée pour contribuer à l’amélioration de ceux qui se repentent. Cette discussion, dit R. Eléazar, s’applique au cas où l’on a volé la poutre déjà équarrie (prête à servir); mais si le voleur l’a prise à l’état brut, puis l’a appropriée, il sera seulement tenu de payer la valeur au propriétaire.
Pnei Moshe non traduit
אין לה חופה שתאכל בתרומה. אין חופה מאכילתה בתרומה כ''ז שלא נבעלה:
מתני' אמרה כן. דקתני נישאת לכהן דוקא נישאת מדלא קתני נכנסה לחופה:
והגדילה מהו שתאכל בתרומה. מחמת חופתה שנכנסה בעודה קטנה מי אמרינן הואיל ועכשיו הגדילה אוכלת או לא:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דקתני בהדיא אוכלת ע''ג חופתה הראשונה אע''פ שלא נבעלה משהגדילה:
גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יְקַעְקֵעַ כָּל הַבִּירָה וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. נוֹתֵן לוֹ דָמָיו בְּשָׁווְיוֹ מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפָּהוּ דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גְּזָלוֹ וְשִׁיפָּהוּ עַל גַּב מְקוֹמוֹ מַהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַיּוֹרֵד לְתוֹךְ חוֹרְבָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וּבְנָייָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. בִּיקֵּשׁ לִיטּוֹל עֵצָיו וַאֲבָנָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. אִילּוּ הַפּוֹרֵק חֲבִילָתוֹ לְתוֹךְ חוֹרְבָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְהָלַךְ לִיטְּלָהּ שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִשּׁוּם יִישׁוּב. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הֲוִינָא סְבַר מֵימַר. מַה פְלִיגִין. בָּאָרֶץ. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מִשּׁוּם יִישׁוּב. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא בָאָרֶץ הִיא בְחוּצָה לָאָרֶץ. בִּיקֵּשׁ לִיטּוֹל עֵצָיו וַאֲבָנָיו מָהוּ. אוֹמְרִים לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּתוֹכָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. נוֹתְנִין לוֹ מִיַּד.
Traduction
Si le voleur l’a appropriée à la place même où il l’a prise, quel sera son droit? On peut résoudre la question à l’aide de ceci: Si quelqu’un se rend dans la maison ruinée de son prochain et la réédifie sans l’autorisation du maître, on estimera le nouvel état de la construction, et les cas douteux de la revendication seront en défaveur du reconstructeur (si même il y a plus-value sur la dépense effectuée, il n’aura droit qu’au remboursement de la dépense); s’il demande (à défaut d’entente) à reprendre les matériaux de sa reconstruction, les bois et les pierres, on ne l’écoute pas (de même, celui qui a approprié la poutre sur place, avant de l’utiliser, n’a pas le droit de l’emporter). R. Jacob b. Aha au nom de R. Josué b. Levi, de la part de R. Nahman b. Jacob demanda (à propos de cette défense de pouvoir prendre ses matériaux): N’est-ce pas comme si quelqu’un avait défait ses cordages servant au transport de ces ruines? Ne va-t-il pas sans dire que s’il vient la reprendre, il en a le droit? Il faut croire que R. Jacob b. Aha n’a pas entendu le motif exposé par R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Lévi: la reprise est interdite, pour ne pas affaiblir (ou affecter) le fond du sol sur lequel pose la construction, et cette explications paraît fondée, dit R. Yossé, car il nous avait semblé que la discussion (sur le point de savoir si on l’écoutera ou non) s’applique à une construction sise en Palestine seulement, non au dehors; mais depuis que R. Jacob b. Aha a formulé le motif, en disant qu’il s’agit de ne pas affaiblir le sol, la règle est la même tant en Palestine qu’au dehors. Quand faut-il payer le constructeur qui a menacé le premier propriétaire de reprendre le bois et les pierres? On lui dira d’attendre que la maison soit habitée (bien achevée); selon Samuel, le paiement est dû de suite.
Pnei Moshe non traduit
בשגזלו משופה. שכבר מתוקן הוא לבנין אבל אם גזלו ושיפה הוא קנאו בשינוי ודמים הוא שחייב לו:
ע''ג מקומו. שלא הסיעהו ממקומו אלא במקום שהיה שם שיפיהו מהו אם קנה ונוטל המריש ונותן לו דמיו:
נישמעינה מן הדא. ברייתא היורד כו' וידו על התחתונה שאם השבח יתר על ההוצאה אין לו אלא הוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא כשיעור שבח:
אין שומעין לו. וה''נ במריש אם שיפהו במקומו ולא בנאו בבירה אין שומעין לי ליטול:
אלו הפורק. על הא דקאמר ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו פריך ואמאי מי לא הוי כאילו פורק חבילתו לתוך חרבתו של חבירו דודאי נוטל את שלו:
וקאמר הש''ס ולא שמיע ליה כו'. דה''ט משום יישוב כלומר כי היכי דלא תיכחוש ארעיה שהנוטל עצים ואבנים מתוך הבנין מקלקל הוא את היסוד ונמצא זה מפסיד:
יאות. שפיר הוא דקאמר ר' יוסי דהוי סבר מימר דמה פליגין התם אם שומעין לו או לאו דוקא בארץ דקס''ד משום יישוב א''י הוא:
מן מה דאמר ר' יעקב משום יישוב. סתמא ש''מ בין בארץ בין בח''ל דטעמא משום כחשא דארעא הוא:
ביקש ליטול עציו ואבניו. כלומר שכר מעותיהן דהא ליטלן ממש אין שומעין לו:
מהו. שחייב לשלם מיד:
עד שידור בתוכה. ואז ישלם לך שוויין:
נותנין לו מיד מעותיו:
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל. בְּדִין הֲוָה אֲפִילוּ [] נוֹדְעָה לָרַבִּים לֹא תְכַפֵּר. לָמָּה אָֽמְרוּ תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָׁמֵם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּדִין הֲוָה אֲפִילוּ נוֹדְעָה לָרַבִּים תְּכַפֵּר. לָמָּה אָֽמְרוּ לֹא תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא מִזְבֵּחַ מְקַבֵּל גְּזֵילוֹת. וְכַמָּה הֵם רַבִּים. רִבִּי גּוֹרְיוֹן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲבֵאתֵם גָּזוּל אֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה. מַּה פִּסֵּחַ וְחוֹלֶה בְּגָלוּי אַף כֹּל בְּגָלוּי.
Traduction
Oula b. Ismaël dit (au sujet du sacrifice d’expiation qui a été volé): il serait juste, même au cas où beaucoup de personnes en ont connaissance, qu’il ne puisse pas servir à expier; et pourtant le sacrifice sera encore admis à cet effet, pour que l’autel ne reste pas privé d’offrandes. R. Simon b. Lakish dit au contraire: même si beaucoup de personnes le savent, le sacrifice devrait pouvoir servir d’expiation (191)Du moment que le premier propriétaire y a renoncé, le second a pu l'acquérir; seulement, on l’a défendu, pour que l’autel ne reçoive pas d’objets volés. Qu’appelle-t-on ''plusieurs personnes''? Ce sont, dit R. Gorion, au nom de Resh Lakish, 3 hommes. R. Aboun au nom de R. Yonathan dit d’appliquer ce verset (Ml 1, 13): Vous apportez ce qui est volé, ou boiteux, ou malade; or, comme ces deux derniers défauts apparents pour tous, sont un obstacle à l’offrande, il en sera de même de la victime volée.
Pnei Moshe non traduit
בדין הוא אפילו לא נודעה לרבים לא תכפר. חטאת הגזולה דמתני' דס''ל יאוש כדי לא קני:
שלא יהא המזבח שמם. מן קרבנות ומפני תיקון המזבח אהא דמכפרת קאי כדפרישית במתני':
בדין הוה דאפי' נודעה לרבים תכפר. דס''ל יאוש כדי קני:
שלא יהא המזבח מקבל גזילות. כלומר שלא יאמרו המזבח מקבל גזילות ומפני תיקון המזבח אדיוקא קאי:
מה פסח וחולה בגלוי. הוא אף כל מה שבגלוי ונודע הוא דאינו מכפר:
Guittine
Daf 31b
הלכה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה כול'. 31b בָּרִאשׁוֹנָה גָֽזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה. שֶׁכֵּן מְסוֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם. יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂיו. דִּכְתִיב יָֽדְךָ בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ. וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן וְנוֹטְלִין שָׂדוֹתֵיהֶן וּמוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים. וְהָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בָּאִין וְטוֹרְפִין וְהָֽיְתָה הָאָרֶץ חֲלוּטָה בְּיַד סִיקָרִיקוֹן. נִמְנְעוּ מִלִּיקַּח. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה. אֲבָל הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהֵילַךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. וַהֲרוּגִים שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה לֹא כִלְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן וְגָזַל וְחָמַס. לֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב תָּרְפּוֹ עַד שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא תְהֵא הֲלָכָה לְמֶחֱצָה.
Traduction
Dans les temps antérieurs, une épouvantable persécution sévit en Judée (196)J, (Ketubot 1, 5), car ils (ses ennemis) avait ouï par tradition paternelle que Juda frapperait Esaü, comme il est écrit (Gn 44, 8): Ta main sera sur la nuque de tes ennemis. On subjugua les Judéens, on prit leurs champs, on les vendit à d’autres; puis les anciens propriétaires vinrent effectuer la reprise de leurs biens, de sorte que la possession du sol palestinien se trouvait confirmée en d’autres mains par suite du droit de sicaricon (197)''Graetz, Geschichte, t 4, (2e édit), p 423; Derenbourg ibid p 476 n''. Comme on s’abstenait donc d’acheter de ces champs, on ordonna que le droit de revendication serait supprimé en Judée. Toutefois (198)Tossefta à ce traité, ch 3, cette règle est seulement vraie à l’égard des gens tués pendant la guerre, ou même peu auparavant; pour les biens pris à des propriétaires tués après la guerre, le droit de revendication subsiste. Mais, pour les gens tués avant la guerre, la situation n’était-elle pas la même que pour ceux tués après la guerre (en dehors de l’état général du danger)? (Pourquoi donc le dit droit ne s’exerce-t-il pas à leur égard)? -Il peut s’agir du cas où un sicaire a enlevé par violence une possession, et avant qu’on ait eu le temps d’écrire le contrat de reprise par voie judiciaire, la guerre est survenue et a donné lieu d’appliquer d’une façon générale le droit de revendication; on ne l’appliquera pas au cas en question, afin de ne pas établir la règle partielle (en l’appliquant à ceux qui ont été volés pendant ce temps, non à ceux qui l’étaient auparavant).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בראשונה גזרו שמד על יהודה. ולפיכך קתני במתני' יהודה:
והיו בעלי בתים באין וטורפין. מיד הלוקח ומחמת זה נמנעו מליקח והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון כדמפרש שנמנעו מליקח ולפיכך התקינו שלא יהא דין סיקריקון ביהודה לומר שלא יוכלו ליטרף מהלקוחות כדי שלא תשאר הארץ ביד הסקריקון:
במה דברים אמורים ר' הכי תני לה בתוספתא:
לפני. או לפני המלחמה:
הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך. כלומר שעדיין הם הורגים ומחמת סכנת הריגה נותן להם קרקע יש בהן משום דין סקריקין דלאחר המלחמה לא גמר ומקני דאמר האידנא לשקול ולמחר תבענא ליה בדינא:
ופריך והרוגים שלפני המלחמה לא כלאחר מלחמה הן. דאכתי לא מיקרי סכנת מלחמה ואמאי אין בהן משום דין סיקריקון:
תיפתר שבא סיקריקון. קודם המלחמה וגזל וחמס ממנו הקרקע ולא הספיק לכתוב טרפו ולהציל ממנו בדין עד שבא סיקריקון לכל העולם שבאה המלחמה והילכך אין בהם משום דין סיקריקון:
שלא תהא הלכה למחצה. דיש הרבה שנגזלו בשעת המלחמה ואי אמרת להאי דיינין לה דין סיקריקון ולהאי לא א''כ נראית כהלכה למחצה דאין הכל יודעין שנטלה מזה לפני המלחמה:
גָּלִיל לְעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַמְטַלְטְלִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. תַּנֵּי. חֲכִירֵי בַּתֵּי אָבוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַיּוֹרֵד מִשֵּׁם חוֹב וּמִשֵּׁם אֲנָפָרוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. אֲנָפָרוּת עַצְמָהּ מַמְתֶּנֶת לַבְּעָלִים שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מַכְרִיזִין וְהוֹלְכִין אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נָֽסְבָהּ מִן חָכוּר וְייֵבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בְעָא מִיטְרָף. אֲמַר לֵיהּ. וְלָאו חָכוּר אַתְּ. שְׁבוֹק לִי. וּמָה דְּאַתְּ גְּזִי גְּזִי. נָֽסְבָהּ מִבַּעַל הַבַיִת וְייֵבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בָעֵי מִיטְרוֹף. אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָייָה לָךְ דְּאַתְּ מְסִיבְנָא מִינֵּיהּ וְהוּא מְנַסְּבָא מִינָּךְ. אֶלָּא מַה דְאִית לִי בְּחֵיילִי אֲנָא יְהִיב לָךְ.
Traduction
En Galilée (où ces persécutions n’ont pas eu lieu), on exerce toujours le droit de revendication, lequel n’est pas applicable aux objets mobiliers (si le propriétaire l’a perdue de vue, il y renonce, et, dès lors, il n’a plus rien à réclamer). On a enseigné (199)Ibid: le droit de revendication n’est pas applicable aux champs affermés par tradition de famille (et qu’un sicaire aurait momentanément pris), ni à celui qu’un israélite aurait laissé déchoir entre les mains d’un païen pour cause de dette, ou par suite de renonciation à la possession anafora; et pour que cette renonciation ait un effet valable, il faut une attente d’un an au nouveau propriétaire. Selon R. Juda b. Pazi, on publiera encore pendant 4 semaines après l’an écoulé l’avis de cession du bien à autrui (car le premier maître peut encore réclamer; après quoi, le droit de sicaricon est applicable). Le refus de ce droit aux champs affermés s’explique de deux façons: 1° Si le sicaire a enlevé l’usage du champ au premier fermier, qu’il a cédé à un second fermier, sur lequel le premier voudrait exercer la reprise (tandis que le second fait valoir le droit de sicaricon, contre bonification d’une part), le premier peut lui répliquer: comme c’est en fermage que tu as aussi reçu ce champ (sans débourser), laisse-le-moi, et l’usufruit que tu as prélevé te restera acquis (200)Le second n'aura pas d'autre dédommagement en revendication. 2° Si le sicaire ayant enlevé le bien au propriétaire le donne en fermage à un autre, sur lequel le propriétaire vient opérer la reprise, le fermier pourra lui répliquer: quel avantage as-tu à me le prendre, puisque tu peux aisément prévoir la nouvelle prise qu’effectuera le païen sur toi? Laisse-le moi, et je te rendrai autant que possible (de façon que tu aies assez de ressources, pour acheter ce bien en entier).
Pnei Moshe non traduit
גליל. שלא היתה שם גזירת שמד לעולם יש בו משום דין סיקריקון:
המטלטלין אין בהם משום דין סיקריקון. ואינו נותן לבעלים כלום מפני שמתייאשין מהן:
חכירי בתי אבות. חוכרין השדה בכך וכך כורין לשנה ורגילין לחכור שדותיהן ממשפחה זו מעולם הן ואבותיהן:
אין בהם משום סיקריקון. ולקמן מפרש לה:
היורד משם חוב. עכו''ם שירד לשדה מחמת חובו על ישראל:
ומשם אנפרות. גזלן בעלמא ואין מסור בידו ליהרג אין בהם משום סיקריקון שיהא הקרקע נשארת ביד הלוקח ולתת לבעלים רביע אלא מחזיר לו הקרקע בחנם דהאי לאו אונסא הוא ולא גמר ומקני:
מכריזין. שמא עדיין יבאו הבעלים ואח''כ יש בה דין סיקריקון:
פתר לה תרין פתרין. אחכירי בתי אבות דקאמר אין בהן משום סיקריקון וכלומר תפרש לה בתרי לישני:
נסבה מן חכור וייבא לחכור. אם לקח הסיקריקון מיד החוכר שהיתה שדה זו אצלו בחכירות ונתנה ג''כ בחכירות אצל חוכר אחר ובא הראשון לטרוף ממנו והשני רוצה לנהוג בה דין סיקריקון שתשאר בידו ויתן לו רביע:
א''ל ולאו חכור את. כלומר שהראשון אומר לו וכי לאו בחכירות באה השדה לידך ולא הפסדת כלום וא''כ שבוק לי ומה דאת גזי גזי מה שאכלת ממנה בין כך אכלת וזה הריוח שלך והיינו דקאמר אין בהן משום דין סיקריקון לומר שהשני צריך לחזור הקרקע לחוכר הראשון:
נסבה. לישנא אחרינא הוא אם לקח הסקריקון מיד בעל הבית ונתנה לאחר בחכירות ובא בעה''ב ליטרוף מיד החוכר:
א''ל. החוכר מה הנאה יש לך בזה אם אתה תוציא ממני והעכו''ם יחזור ויגזול ממך אלא תשאר בידי ומה שיש בכחי אראה ליתן לך דבר מה מחכורה עד שתשיג ידך להוציא ממנו הכל ואין בה משום סיקרוקון דקאמר שאין החוכר נותן לו רביע. א''נ יש לפרש דאמר ליה כו' אבעה''ב קאי וכעין לישנא קמא. כלומר שבעה''ב אומר לו בשעה שבא לטרוף ממנו וכי מה הנאה יש לך שהשדה אצלך בחכירות שלפעמים אתה מרויח ממנו בשכר טרחך כשהשנה מתברכת שאתה נותן לו כך וכך כורים לשנה והמותר היא שלך ולפעמים הוא לוקח ממך ואתה מפסיד כשהשנה אינה מתברכת וא''כ מוטב שתחזירנה לי ואני אתן לך מה שבכחי דבר מה לפייסך ואין בה משום סיקריקון דקאמר נמי אהא דצריך להחזיר לבעלים הוא:
עַד כְּדוֹן בִּשְׁתֵּי שְׁטָרוֹת. הָיָה שְׁטָר אֶחָד. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי אִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ בָטֵל. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי בֵּיבוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ קַייָם. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה. וְאֵין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה מְשׁוּעֲבָד לָאִישׁ. לָאֲכִילַת פֵּירוֹת.
Traduction
Par les termes de la Mishna (au sujet d’un ''second achat fait à la femme''), on sait quelle est la règle en présence de 2 contrats; mais que faire s’il n’y a qu’un contrat (celui du mari, sur lequel la femme a signé la 2e cession)? R. Zeira et R. Ila répondent tous deux: en ce cas, la vente est nulle, par a fortiori, car si l’on a acheté d’abord au mari, le contreseing apposé ensuite au contrat par la femme est une confirmation de la première vente (pas plus). De même, R. Hanania et R. Bivon disent tous deux: il va sans dire que la vente est valable par a fortiori, si après l’achat fait à la femme on achète le bien du mari (par le même contrat); car tout ce que la femme possède est hypothéqué au mari pour qu’il en ait l’usufruit.
Pnei Moshe non traduit
עד כדון בשני שטרות. אהא דקתני במתני' לקח מן האיש כו' קאי כלומר עד כאן לא שמענו אלא אם האשה כתבה ללוקח שטר אחר ולא חתמה עצמה על שטר שיש לו מבעלה דהכי משמע סתמא דלישנא דמתני' וחזר ולקח מן האשה:
היה שטר אחד. שחתמה עצמה על אותו שטר של בעל מאי:
כ''ש מקחו בטל והוא שלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה. כלומר בזה כ''ש הוא דאמרי מקחו בטל אם בתחילה לקח מן האיש דתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי לחתום על אותו שטר עצמו שלקחת ממנו:
כ''ש מקאו קיים והוא שלקח מן האשה כו'. כלומר בסיפא נמי כ''ש הוא בשטר אחד דמקחו קיים:
ואין כל כו'. וכי מה שיש לאשה לא משועבד הוא לבעלה. לאכילת פירות ואמאי קאמרת מכרו בטל לגמרי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source